You must enable JavaScript to view this site.
This site uses cookies. By continuing to browse the site you are agreeing to our use of cookies. Review our legal notice and privacy policy for more details.
Close
Homepage > Regions / Countries > Middle East & North Africa > Egypt, Syria & Lebanon > Lebanon > Lebanon’s Elections: Avoiding a New Cycle of Confrontation

הבחירות בלבנון: להימנע ממעגל עימות חדש

Middle East Report N°87 4 Jun 2009

תקציר מנהלים והמלצות

הבחירות שייערכו בלבנון ב-7 ביוני עלולות להצית תקוות שווא. העובדה שהצדדים הסכימו להעביר את העימות מהרחוב לקלפיות היא בשורה טובה, אך אל לנו לטעות במשמעותה; תוצאות הבחירות תהיינה קרוב לוודאי צמודות וינציחו את הקרע שמפלג את הזירה הפוליטית לשני מחנות בלתי ניתנים לפיוס. בעוד שנדמה שהמשבר שהביא את המדינה אל סף מלחמת אזרחים חדשה בשנה שעברה חלף, הצדדים חוזרים לסורם ומעוררים מחדש את המחלוקות הבסיסיות במקום לפתור אותן. בלי קשר לזהות המנצחים – הברית בראשות חזבאללה או הקואליציה הפרו-מערבית – הקמת ממשלה בת-קיימא שתסכים על קווי יסוד משותפים תחייב מאמץ ממושך, שידרוש מהצדדים פשרות מרחיקות לכת.

בנוסף, הבחירות מהוות מבחן חשוב לקהילה הבינלאומית, אשר הפגינה לאחרונה נכונות סלקטיבית למצער להכיר בתוצאות מערכות הבחירות במזרח התיכון. האתגר יהיה להושיב יחד את המנצחים והמפסידים ולא לחדד את ההבדלים ביניהם באופן שעלול להצית סבב חדש של אלימות.

השלב הנוכחי של העימות, אשר החל כבר בשנת 2004, הגיע לשיאו כאשר בתגובה לניסיונות לקרוא תיגר על מעמדו הצבאי השתלט חזבאללה על כמה מהשכונות הסוניות בביירות ועל הרי השוף. הסכם דוחא ממאי 2008 חילץ את המדינה מסף התהום. זוהי הפסקת אש זמנית, השומרת על האינטרסים הבסיסיים של הצדדים ומשיבה – על ידי בחירתו של נשיא מוסכם והקמתה של ממשלת אחדות – את הסדר השלטוני על כנו, בתקווה שהבחירות לפרלמנט יתירו את סבך הקשר הפוליטי. אם כך, הבחירות ביוני נתפסו מלכתחילה כאמצעי לביסוס שלטונו של הצד המנצח, אשר יוכל לכפות את ההכרה בעמדתו הפוליטית העדיפה.    

לפיכך, הפסקת האש הסיטה את תשומת הלב מהנושאים המהותיים שהזינו את מדורת הסכסוך, אך אלה צצו ועלו מחדש ככל שמערכת הבחירות צברה תאוצה. בין אלה אפשר למנות את סוגיית חימושו של החזבאללה, הפילוג בין הסונים לשיעים, מאבק ההנהגה הפנים-נוצרי והמחלוקת לגבי זהותה של לבנון ובריתותיה הבינלאומיות. האופן המביש שבו שני הצדדים רותמים לצורכי הבחירות את בית הדין הבינלאומי לחקר רצח ראש הממשלה לשעבר חרירי הוא אות מבשר לחיכוך משמעותי ומסוכן, אשר עלול להצית את האש לאחר הבחירות.

יום הבחירות מתקרב, וקווי העימות מתחדדים והולכים. הקמפיין הוא שלילי במהותו, ומבוסס יותר על גינוי חריף של היריב מאשר על הצגה של תוכנית פוליטית ברורה. המחלוקות בין הפלגים והקהילות, שרוסנו במידת מה, נחשפות שוב לעין כול, ומעוררות את הזיכרונות הכואבים של ימי מלחמת האזרחים. ההקצנה בעמדות שני הצדדים מעיבה על הניסיונות המייגעים להגיע לפשרה, וגורמים חיצוניים, המצדדים באופן גלוי באחד הצדדים, רק מעמיקים את הקיטוב. ההסכמה הבינלאומית הרחבה לגבי הצורך בבחירות שקטות וברות תוקף עלולה להתפוגג עם פרסום התוצאות, והמדיניות של תמיכה בצד אחד והחרמת האחר צפויה להתחדש. בהתאם לתסריט הזה, הנראה כיום כסביר ביותר, העימות לא יגיע לקצו אלא רק יתחדש באמצעים אחרים.          

כל זה רחוק ת"ק פרסאות מהתקוות שנתלו במערכת הבחירות – הראשונות מאז מלחמת האזרחים שאינן נערכות תחת פיקוח סורי. בתחילה נראה היה שזוהי ההזדמנות לרפורמה האזרחית שרבים ייחלו לה, ואנשי המעמד הפוליטי הסכימו להיות שותפים לשינוי, אך החוק שמרבית המפלגות הסכימו עליו לא עמד בציפיות, ונועד יותר מכול לשמר את הסטטוס קוו ולחזק את הנאמנויות הישנות. לפיכך, הבחירות יבצרו את מעמדן של האליטות הפוליטיות הקיימות, שהן הנהנות העיקריות מהמערכת הפוליטית הנוכחית ומהשיתוק המבני שהיא מולידה.      

הסיבה לכך פשוטה: חתימת הסכם דוחא התאפשרה רק כאשר העימות יצא מכלל שליטה, וסיכן את האינטרסים המשותפים של חברי המעמד הפוליטי השליט. אך כעת חלפה הסכנה, וכולם חוזרים לסורם. שני המחנות משחקים באש, וכדי להרתיע את יריביהם רומזים לחוסר היציבות שעלול לשרור אם תוצאות הבחירות לא יהיו לשביעות רצונם. האם לבנון שוב תצטרך להתחכך במוות לפני שתושג פשרה חדשה? ובמידה שאכן תושג פשרה כזו – האם תתקיים לאורך זמן, או ששוב תמצא עצמה המדינה מונהגת בידי ממשלה שאיננה יכולה למשול? 

"קואליציית 14 במרץ" הפרו-מערבית טוענת שאם תזכה בבחירות היא תשלוט לבדה, ואם תפסיד לא תצטרף לממשלה. אך ממשלה כה מוטה לצד אחד היא תסריט לא מציאותי ולא רצוי. החזבאללה ובעלי בריתו הפגינו באופן ברור את יכולתם לשבש את ההתנהלות הפוליטית התקינה אם מדירים אותם ממוקדי הכוח, ולמנוע קבלת החלטות במוסדות השלטון. יחד עם זאת, קבוצת "8 במרץ" בראשות החזבאללה תעשה כל שביכולתה כדי להימנע מגורלו המר של החמאס, אשר ניצחונו בבחירות הוליד חרם בינלאומי פוליטי וכלכלי אשר הקשה על יכולתו למשול. כמו כן, לנשיא מישל סולימאן אין עניין בקיום ממשלה כה מוטה, אשר תייתר את תפקיד המתווך שהוא ממלא – המקור המרכזי לסמכותו השברירית.    

לכן, ובלי קשר לתמרונים הפוליטיים שלאחר הבחירות, המרב שאפשר לייחל לו עתה הוא מניעת פרץ אלימות חדש, גם אם השיתוק הפוליטי והסכסוך שבשורשו ימשיכו להתקיים. חשיבות מרכזית יש לעמדתן של המעצמות הבינלאומיות; הואיל ובעלות בריתן המקומיות מכירות בכך שאת המחלוקת הפנימית בלבנון אפשר ליישב רק באמצעות הסכמה, על התומכים החיצוניים של הצדדים השונים להימנע מלחזור על שגיאות העבר, להכיר בתקפותן של תוצאות הבחירות וללחוץ על בעלות בריתן להגיע לפשרה בדרכי שלום.

עם זאת, לא די בכך. הן יכולות לתמוך במאמצי הרפורמה האזרחית, ולהתעקש למשל על החייאתו של בית המשפט לענייני חוקה, שקואליציות 14 במרץ ו-8 במרץ גם יחד מעדיפות להחליש. הן יכולות גם לגנות באופן גלוי וברור את הנְהגים הפוגעים בתקינות מערכת הבחירות, החל בקניית קולות וכלה בהעדר קלפיות סטנדרטיות. לכל הפחות, הבחירות הראשונות בעידן שלאחר סוריה צריכות להציב רף גבוה יותר לבחירות עתידיות. הן מהוות הזדמנות, גם אם צנועה והדרגתית, להניח את התשתית לשינויים במערכת פוליטית, בה המותרות של האשמת הכיבוש הסורי בחסרונותיה המרובים אינם עומדים עוד. 

המלצות:

למפלגות הלבנוניות:

1.  להכיר בתוצאות הבחירות ולהימנע מהסתה בעקבותיהן.

2.  לחזור שוב על התמיכה בעיקרון הכללי של שיתוף בשלטון.

3.  לפתוח מחדש, בהנחייתו של הנשיא ובהקדם האפשרי, בדיאלוג לגבי חיזוק ריבונותה של לבנון, אשר החל בעקבות הסכם דוחא אך הושעה הלכה למעשה עם התקרבות מועד הבחירות. 

4.  למנות, עם הקמתה של הממשלה החדשה, ועדה פרלמנטרית אשר תנסח חוק בחירות חדש שיכלול את הרפורמות שנכללו בהסכם דוחא, ובפרט:

(א) חיזוק העצמאות והמנדט של הוועדה המפקחת על הבחירות.

( ב) הגדרת כללים ברורים וישימים לגיוס כספים ותעמולת בחירות.

5.  למנות, עם הקמתה של ממשלה חדשה, ועדה פרלמנטרית אשר תנסח חוק לגבי המועצה החוקתית, אשר בפרט מעניק לבית המשפט את הסמכות לפרש את החוקה.

לבעלות הברית הבינלאומיות של שני הצדדים ( ובפרט ארצות הברית, ערב הסעודית, מצרים, סוריה ואיראן) ולגורמי צד שלישי המעורבים ( כמו צרפת, תורכיה וקטאר):

6.  להכיר בתוצאות הבחירות ולכבד אותן.

7.  להימנע מלהעמיק את הפילוג ובמקום זאת לתמוך בהסכם של שיתוף בשלטון.

8.  להתנהל מול הממשלה החדשה על בסיס התנהגותה בפועל (בפרט בנוגע לעמידה במחויבויות בינלאומיות) ולא על בסיס הרכבה המפלגתי.

9.  ליזום פעולות תיווך, ובמידת הצורך להשתתף במאמצי תיווך של אחרים.

10.  לנקוט פעולות לשיפור המערכת הפוליטית על ידי:

(א) תמיכה במאמצי הרפורמה האזרחית לשינוי מערכתי במוסדות השלטון.

( ב) התעקשות על חיזוק מעמדה של המועצה החוקתית.

( ג) גינוי גלוי וברור של הנְהגים הפוגעים בתקינות מערכת הבחירות, כמו קניית קולות והעדר קלפיות סטנדרטיות.

בירות / בריסל, 4 ביוני 2009

More Information