תקציר מנהלים

הסכם הפסקת האש אשר הגן על דרום מערב סוריה במשך כמעט שנה נמצא בסכנת קריסה. כוחות הצבא הסורי מתקבצים בקצוות האזורים שנמצאים תחת שליטת האופוזיציה במחוזות הדרום מערביים של דרעא וקונייטרה ומתכוננים למתקפה בכדי לכבוש אותם מחדש. דרום מערב סוריה היה תחת הסכם אי הסלמה מאז יולי 2017, אליו הגיעו שלושת הצדדים הערבים ליישומו: ארצות הברית, רוסיה וירדן. אולם, שלושת המדינות לא הגיעו להסכמה על שדרוג ההסכם מעבר להפסקת האש הראשונית, וכך הותירו את עתיד האזור לוט באפלה. כעת, לאחר שהמשטר הסורי השתלט מחדש על מובלעות האופוזיציה האחרונות בפאתי דמשק ומחוץ לחומס, כוחותיו פונים דרומה. אם שלושת הצדדים הערבים ליישום הסכם מקווים למנוע מתקפה צבאית, והסלמה אזורית מסוכנת שעלולה להתלקח כתוצאה ממנה, עליהם במהרה להסכים על הסדר חדש אשר יישמר וייצב את אזור אי ההסלמה ולאחר מכן להגיע להסכם רחב יותר לגבי עתיד דרום סוריה.

המשמעות של המיקום הגיאופוליטי של דרום מערב סוריה, בין ירדן ובין רמת הגולן הנמצאת לפי הדין הבינלאומי תחת כיבוש ישראלי, היא שהתחדשות הלחימה שם עלולה להיות הרת אסון במיוחד. ישראל ביצעה שורה של התקפות בשטח סוריה בתגובה להתבססות צבאית איראנית במדינה. איראן וישראל נאבקות על אופי ומשך הנוכחות הצבאית וההשפעה הפוליטית האיראנית בסוריה, כמו גם הקירבה אל הגולן של חיזבאללה ושל כוחות אחרים הנתמכים על ידי טהרן. במקביל, ירדן חוששת שהתחדשות הלחימה בדרום, אשר תערב כוחות הנתמכים על ידי איראן וג'יהאדיסטים סונים, תביא למנוסה של פליטים רבים אל עבר הגבול.

כוחות צבא סורים נראים נכונים להשתלט מחדש על דרום מערב המדינה. אבל שאיפותיו של המשטר מוגבלות על ידי הסיכון שהן ייגרמו לתגובה ישראלית אשר עלולה להצית הסלמה בין איראן לישראל ואולי אף לאיים על עצם הישרדותו של המשטר. מתוך מודעות לסכנה של אובדן הישגיה בסוריה, רוסיה צעדה קדימה בכדי לתווך הסכם מקדים עם ישראל. במידה וייצלח, ההסכם ייאפשר את חזרת המדינה הסורית אל הדרום ללא מיליציות הנתמכות על ידי איראן. ארצות הברית מצידה נראית ממוקדת בדחיקת איראן לאחור; לאור מטרה זו ייתכן והיא תסכים להסדר לגבי דרום מערב המדינה אשר עולה בקנה אחד עם התוכנית של רוסיה, במידה וישראל וירדן יסכימו לכך.

הפעילות הדיפלומטית האינטנסטיבית לאחרונה תמנע אולי קרבות על עתיד דרום מערב המדינה. מבחינת שלושת הצדדים להסכם אי ההסלמה, כמו גם ישראל והמשטר הסורי, קווי המתאר הגסים של הסדר שכזה ברורים יחסית, וכוללים חזרה של המדינה הסורית אל דרום מערב המדינה ואזור ממזרח לרמת גולן בו לא יהיו כוחות בעלי זיקה לאיראן. אך על הצדדים עדיין להסכים על הפרטים של הסדר שכזה, כולל המועד לחזרתה של המדינה – או אפילו מה תהיינה המשמעויות המדוייקות של חזרתה. זוהי נקודה מכרעת משום שבעוד שייתכן שהצדדים הבינלאומיים  ישלימו עם החזרת המדינה אל דרום מערב סוריה, רבים מקרב המורדים והתושבים המקומיים יידחו זאת. אם המשטר יימנע מתקיפה צבאית, הסדר אשר יושג במשא ומתן ייצטרך לספק באופן מינימלי את המשטר ובעלי בריתו. אך על ההסדר להיות גם מתאים ככל שאפשר לסורים הנמצאים בשטחים שתחת שליטת האופוזיציה בדרום, בכדי לעודד אותם לקבל אותו ולמנוע אובדן חיים מיותר.

בהעדר הסדר המבוסס על משא ומתן, החלופה היא מהלך סורי צבאי נרחב בדרום מערב המדינה אשר ייגבה מחירים נוראיים – לאוכלוסיה בדרום בראש ובראשונה, אך גם לירדן אשר תסכן את היציבות השברירית שלה, לישראל אשר עלולה למצוא עצמה במלחמה בעלת היקף אזורי, ולמשטר בדמשק ובעלי בריתו האיראנים והרוסיים, אשר מזהים בהסלמה סיכון לעצם שרידותו של המשטר ולהשקעה האסטרטגית המשמעותית שלהם בסוריה. בינתיים לפחות יש עדיין הזדמנות להגיע להסדר באמצעות משא ומתן אך רק אם כל הצדדים יכירו בהזדמנות הזו ויימצו אותה עד תום.

ביירות/עמאן/בריסל, 21 יוני 2018